Creation cures.
The stage cures. It cures me.
These are things that I lately learned.
And it’s not that I didn’t know it before, it’s just that I felt it more in the last past year, when I personally been through hard times, with whom which the stage helped.
Acting heals. Acting makes you free, and writing your own creation helps even more.
I wrote a couple of short plays this year that participated in two Theater Festivals in New York, and doing that releases a pain by bringing myself to the stage.
Every time a show ended, I felt empty and fearful. What will I write next? What if I won’t get any muse or inspiration?
What will happen then?
Then I realized I just have to go on, and maybe the next creation will be born out of the next crisis. Maybe…
SPF Theater Festival
The Players Theater. New York.
Pics from the shows.
“Busking in the Square “ June 2024
“It’s not so easy on StreetEasy” October 2024
יצירה. כתיבה. במה.
היצירה מרפאת. הבמה מרפאת. אלו הם דברים שלמדתי לאחרונה. וזה לא שלא ידעתי זאת קודם, אך הרגשתי בזאת
יותר בשנה האחרונה, כשתקופות קשות עוברות עלי והבמה עוזרת לי להרגיש טוב. לעלות ולשחק זה משחרר ומועיל, ולכתוב את יצירתך על הבמה מועיל אף יותר.
כתבתי שני מחזות קצרים והעליתי אותם בשני פסטיבלי תאטרון בניו יורק, וחשתי שחרור והקלה מכאב אותו נשאתי, כי הבאתי לבמה את עצמי.
בכל פעם שנגמרה הצגה, התמלאתי בריק ובפחד מהלא נודע. מה אכתוב בפעם הבאה? ואם המוזה כבר לא שורה ואין לי השראה ואני במשבר יצירה? מה אז?
והבנתי שצריך פשוט להמשיך הלאה. היצירה תגיע. תגיע עם הזמן. ואולי אף תוולד מהמשבר הבא.
Comments