Sometimes I feel like Alice in Wonderland.
Living in a world of imagination, as if I’m in a movie. Just like Alice, I read a book and fell a sleep on the grass, and found myself diving into a cave where everything is surreal.
I came to New York, and felt in a magic place, as if I can sip from a little bottle and become big or small or what ever I want. The feeling was great. Suddenly life in that dream turned to be even more surreal. People began to wear masks everywhere, and they looked weird and scary. And now I want to wake up from this dream, and can’t.
עליסה בארץ הפלאות.
לפעמים אני מרגישה כמו עליסה בארץ הפלאות. חיה בעולם דימיוני ומביטה על חיי מהצד כבסרט. בדיוק כמו עליסה, קראתי בספר ונרדמתי על הדשא, ומצאתי את עצמי צוללת אל תוך מערה המובילה לעולם סולאריסטי. כשהגעתי לניו יורק, זה מה שהרגשתי. תחושה של קסם, שאני יכולה ללגום מבקבוק קטן ולהפוך לקטנה או לגדולה או לכל מה שאני רוצה להיות. זו היתה תחושה מדהימה. ואז החיים בחלום הזה הפכו פתאום לסוריאליסטים עוד יותר. אנשים החלו ללבוש מסיכות, ולהראות מוזרים ומפחידים.
אם פעם לא רציתי להתעורר מהחלום הזה, אז כעת אני רוצה להתעורר, ולא יכולה.